על אובייקטיביות ואמת אחת 

עובדה ידועה לכל טייס מתחיל היא שתמיד חייבים להסתמך על שעוני החיווי. לעתים, לאחר תזוזה רבה של המטוס, ובעיקר לאחר תנועות אווירודינמיות הגורמות לפעולת כוחות ג'י כנגד הטייס, הוא עלול להיות בטוח שהוא יציב כעת מעל הקרקע, כשבעצם המטוס כולו מהופך. בדיוק בשביל זה המציאו את מכשירי הניווט השונים. אך המידע הזה חיוני לא רק לטייסים, משום שאפשר ללמוד ממנו המון על החיים שלנו.

יצא לי לשמוע לא פעם את המשפט המפורסם בקרב אלו שלא רוצים לאמץ את עצמם עם מחשבות קיומיות וויכוחים עם אחרים, שאומר שלכל אחד יש את "האמת" שלו.
אז כעת אני רוצה לנפץ כמה מיתוסים ולומר שלכל אחד יש את "האמת" שהחברה הטמיעה בו. וה"אמת" הזו, היא אפילו לא קרובה לאמת האמיתית. אילו לכל אחד אכן הייתה "אמת" משלו, אז המילה "אמת" הייתה מאבדת לגמרי את משמועתה. הרי אמת היא מוחלטת, לא משהו אישי וסובייקטיבי.
אותו טייס שהזכרתי יכול להיות בטוח ב"אמת" שלו, אבל רק מכשירי הניווט יודעים את האמת היחידה שיכולה להיות נכונה.

כדי להבין איך אנחנו חושבים, צריך לדעת שכל אחד מאיתנו גדל בחברה מאוד מסוימת, השונה מחברות אחרות שכל אחד אחר גדל בה. אפילו בין אחים תאומים יש שוני בסביבת המחייה ולו רק הקל שבקלים. אותה החברה מעצבת אותנו בדמותה. ההרגלים שלנו, הלבוש שלנו וצורת החשיבה שלנו, הכל מתנת החברה.
כמובן שעכשיו לכולם יקפוץ לראש המשפט "אבל אני לא כזה... אני אמיתי ועושה את מה שאני באמת רוצה", אבל האמת העצובה היא שכולנו מהסוג הנגרר. אנו יכולים לראות בקלות אחרים שמושפעים מהחברה, אך לא את עצמנו.
נסו לדמיין שהיינו חיים פה לפני 200 שנה. אתם חושבים שהיינו מתנהגים באותה צורה? לובשים את אותם הבגדים? חושבים את אותן המחשבות?
איך זה שבמדינות אחרות מתנהגים בצורות שונות? האם באמת ייתכן שבאקראיות מוחלטת כל מי שחי בתקופה מסוימת ובמקום מסוים חושב בצורה דומה לסביבתו ושונה ממי שרחוק יותר ממנו?

מה שקרה פה בעצם, זה שבלי לשים לב הגענו למצב שאנשים מסוימים מכתיבים לנו איך לדבר, להתנהג ולחשוב. מה לאהוב ולשנוא. מה טוב ומה רע. מה יפה ומה מכוער. ואנחנו הולכים אחריהם כמו זומבי.
מישהו פעם החליט שכשהולכים לים זה בסדר להיות עם חזייה ותחתונים, הוא קרא לזה בשם החדשני "ביקיני", וכולן לובשות את זה בלי לשאול שאלות מיותרות. מישהו החליט שלשים עגיל בכל מקום אפשרי בגוף זה עושה אותנו מגניבים יותר, ואנחנו אחריו. החליטו שאם תצבעי את השיער לבלונד, את תהיי יפה יותר וכולם יאהבו אותך. אמרו לנו שמי ששותה ומעשן, הוא לא "חנון" (הוא רק מקצר לעצמו את החיים עוד ועוד...). אם אנשים נשואים בחייהם מתנשקים או עושים דברים ארוטיים אחרים עם זרים בסרטים או בטלוויזיה, אז זה לא נחשב בתור בגידה, כי זה הכל הצגה. אם מסאז'יסט נוגע בצורה חושנית בבחורה עירומה לגמרי, זה בסדר גמור וכלל לא מיני, כי הרי הוא הוסמך לכך. אם על הבגדים שלך כתוב שם של מעצב איטלקי, אז אתה יודע להתלבש. זה מה שהאכילו אותנו ואנחנו פשוט בלענו את זה. קיבלנו את זה בלי לחשוב פעמיים. אנחנו הרי "קלילים"... שוחים עם הזרם.

אי אפשר לברוח מזה, כולנו כמו עכברי מעבדה הנמצאים במכון לשטיפת מוח. החברה, התקשורת, השמועות, הסביבה שלנו... כולם גורמים לנו לחשוב בצורה שבה אנו חושבים. מה שכן ניתן לעשות הוא לנסות להתרחק מזה ככל שאפשר, על ידי חשיבה הגיונית. הגיע הזמן להתחיל להשתמש בשכל ובהגיון ולנסות לבטל את הרגשות והסובייקטיביות בחיינו. אסור לנו לשכוח שגם אדם שרוצח, עושה זאת מתוך אמונה שלמה, אידיאולוגיה מסוימת וביטחון גמור בצדקותו.

לא יתכן שההיגיון הבריא אומר אחרת. כדאי לכולנו להתחיל לדבוק באובייקטיביות ובאמת הגדולה, ולא להסתנוור מאור החברה המפתה, כדי שלא נסתמך על "האמת" שלנו במקום להסתמך על מכשירי הניווט של האמת המוחלטת, נחשוב שהשמיים הפתוחים נמצאים מעלינו ונחליט לנסוק אל על, אבל האמת היא שנהיה מהופכים, וכאשר נתרסק בקרקע נבין שטעינו, אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי.